שאלות ותשובות בסיסיות על בית ספר דמוקרטי
כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
בתי ספר דמוקרטיים קיימים בעולם יותר ממאה שנים. שייכים לזרם החינוך ההומניסטי. בארץ קיימים משנת 1987 בחדרה. בתי הספר הדמוקרטיים מייצרים עבור הפרט מערכת למידה וליווי אישית. במרכז העשייה הבית ספרית :
הרחבה של מושג הלמידה לכדי עשייה שאינה בהכרח אקדמית וכיתתית. למידה פלורליסטית וקבלת האחר.
שמירה וטיפוח טרמינולוגי סביב זכויות הפרט בבית הספר.
סיוע לתלמידים בזיהוי מטרות אישיות, נקודות חוזק וחולשה והתמודדות פעילה עימם.
דרכי יישום עיקריות:
קיום מנגנון דמוקרטי עם ארבע רשויות.
מתן בחירה של מקצועות הלימוד ואופן הלימוד שלהם.
חונכות אישית
בבית הספר הדמוקרטי ארבע רשויות דמוקרטיות מתפקדות:
מחוקקת- פרלמנט בית ספרי המתכנס אחת לשבוע לפחות. בו קולות שווים לתלמידים, הורים ולצוות בית הספר.
שופטת- ועדת משמעת בית ספרית העובדת לאורך כל השבוע ודרכה, ורק דרכה, מתקיימת ענישה בבית הספר. שותפים לעשייה המתנדבים לוועדה – תלמידים, הורים וצוות.
מבצעת- מגוון של גופים וועדות המבצעות החלטות פרלמנט ו\או דברים שבשגרת פעילות בית הספר. החל מטיולי בית הספר ועד תכנון מערכת השעות, תקציב בית ספר, מי יהיו המורים ועוד כהנה וכו’. פתוחות לכלל המגזרים- תלמידים, הורים וצוות.
מבקרת- ועדת ביקורת בית ספרית אשר מקבלת פניות מהציבור ויוזמת בדיקות משלה.
בית הספר הדמוקרטי הוא מקום בו הגבולות נקבעים ביחד עם התלמידים וקהילת ההורים. בהשוואה לבית ספר רגיל, ספר החוקים המתהווה של בית הספר הוא גדול ומפורט הרבה יותר. התלמידים יכולים לנהוג כרצונם במסגרת חוקי בית הספר כפי שהתקבלו בפרלמנט. הם יכולים לנהוג כרצונם במסגרת העקרונית בה הם מקבלים כבוד ואמון רב מהמערכת ואמורים להגשים עצמם בה. הם אינם יכולים לעבור על חוקי בית הספר וכשזה קורה בית הספר יודע להציב גבולות ברורים (דרך ועדת משמעת) עד כדי הרחקה לצמיתות מבית הספר. חשוב לציין כי חוקי בית הספר השונים חלים על תלמידים ועל מבוגרים באופן שווה. כך מתאפשר לכל חבר בקהילה לזכות בהליך הוגן מול גורם אובייקטיבי. אף אחד אינו נמצא מעל החוק.
ההבדלים העיקרים נעוצים בעובדה שבבית הספר הדמוקרטי הכללים מתקבלים ביחד, ומתוך רצון אמיתי וכן לאפשר. הרצון לאפשר סוגים שונים של עשייה ופעילות, לקבל מגוון רחב של התנהלויות והתנהגויות וליצור סביבה מפתחת ומאתגרת מחייב את בית הספר “לבחון בחיוב” כל יוזמה ובקשה. כך בבית הספר מותר ללכת יחפים, אין תלבושת אחידה ועוד מני פרשנויות לנהוג בבתי ספר רגילים. ההבדל העיקרי נעוץ בכך שבית הספר מאפשר באופן עקרוני ומונע רק לעתים רחוקות- כאשר הנושא אינו מתקבל על הדעת מבחינה בטיחותית. במובן זה- לוקח על עצמו בית ספר דמוקרטי לא מעט סיכונים.
המרחב הבית ספרי מגדיר אזורים לכל אחת מהחטיבות (חט”צ, יסודי, בוגר), במרחבים החטיבתיים החוויה היא רב גילאית ותלמידים נמצאים ביחד באותו המרחב, לעתים בטווח של ארבע וחמש שנים הבדל. מסגרות הלימוד הן לפי רמה וגם בהן, תלוי מסגרת, נמצא טווח גילאי הטרוגני. בחצר בית הספר, וגם במגוון שיעורים (אמנות, מוסיקה תיאטרון וכדומה) ניתן למצוא רב גילאיות גדולה ויתרונות רבים בצידה.
שאלה: בתי הספר הדמוקרטים עוסקים כל הזמן בפרט ובהשגת מטרותיו, האם ישנה התייחסות לאחריות חברתית וקהילתית?
בתי הספר הדמוקרטיים חיים על המתח שבין פרט לחברה. במובן זה, נמצאים הבדלים רבים בין בתי הספר הדמוקרטיים השונים. במבנהו הארגוני לוקח בית הספר הדמוקרטי שלנו אחריות על יצירת קבוצת שווים ועל שמירה של צדק חברתי. החלוקה לבתים ויצירת מפגשי בוקר מצביעים על כך. בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר קיץ 2010 אנו מכוונים יותר ויותר למבט חברתי כולל ומקיימים לא מעט פעילויות שמטרתן לאזן בין פרט לחברה. מעבר לכך, ביוזמה של ועדת חינוך של בית הספר הוקמו זה מכבר ועדי הורים שמטרתם לסייע לתלמידים בגיבוש קבוצת השווים. ועוד קצת… מכיוון שבית הספר הדמוקרטי לב השרון הוא מוסד על אזורי המקבל תלמידים ממספר גדול של ישובים, הוחלט עוד בשלבי ההקמה של בית הספר כי הקבוצה החברתית הראשונית היא יעד להשגה ולטיפוח.
שאלה: מה קורה לתלמיד שמגיע לבית הספר לאחר שנים במערכת הרגילה?
כניסה לבית ספר דמוקרטי לאחר רכישת הרגלים וגישה כלפי מוסד לימודים קודם אינה דבר קל. כמובן שיש להביא בחשבון את הסיפור האישי מאחורי כל מעבר שכזה, אך מניסיון צוות בית הספר ישנן שתי תופעות שכיחות:
שכרון החופש- התלמיד, שלמד לא לאהוב מסגרת קודמת, יהיה מוקסם מן החופש הניתן לו, ולא יוכל להתחייב למסגרת לימודים כלשהי. הוא יבלה את מרבית זמנו בעיסוקים חברתיים והניסיונות “להכניסו” לכיתה יעלו בתוהו. ניכר הבדל בין תלמידים במידת הזמן שאורכת השתכרות זו. אך סופו של תהליך הוא מציאת איזון נכון בין החופש, האחריות והמחויבות ואיזון כזה לבסוף נמצא.
אסירות תודה- התלמיד אסיר תודה להוריו ולמערכת הדמוקרטית על העברתו אליה ומממש ביום יום שלו בבית הספר את מה שנדמה לו שמצפים ממנו הוריו והמערכת (מה זה? ללמוד!!). וכך מוצא עצמו התלמיד לומד מערכת מלאה עד אפס מקום ולוחצת במיוחד- על מנת להוכיח למצפים ממנו שהוא ראוי לציפיות הללו. גם כאן חולף הזמן ונמצא איזון נכון בסופו של דבר.
בית הספר מציע לימודים לבגרות מלאה. הלימודים כוללים את כל מקצועות החובה והרחבה במקצועות נוספים ישנם תלמידים מבית הספר אשר לומדים מקצועות מסוימים בתיכון בהדסים- במסגרת הסכם שיתוף פעולה שלנו עם ויצ”ו הדסים.
בית הספר אינו מחייב למידה פורמאלית של אף נושא או תחום דעת. עם זאת, כמרחב, בית ספר מעודד סקרנות, למידה ולקיחת אחריות על החיים ועל המשתמע מכך. הלכה למעשה הילדים בבית הספר הם תלמידים אחראיים ורציניים אשר מעוניינים ללמוד ובוחרים בכך.
בית הספר מאמין במרחב הטעות ומאפשר “פרישה” מקורסים. זאת תחת הנחת העבודה של הבחירה החופשית ושל אי הכפייה הלימודית. על מנת שלא תיווצר זילות של המערכת ושל הלמידה, ולא תתקיים טיילת בין קורסים- על התלמיד לעבור תהליך פרישה בו הוא עומד מול המורה של הקורס, והחונך האישי ומסביר את הסיבות לפרישה.
בית הספר הדמוקרטי, בגישתו הכללית למושג למידה, רואה את התלמיד שותף הכרחי להערכת עצמו. בית הספר קיבל החלטה הנוגדת מתן ציונים ויצירת תרבות הערכה תחרותית. אנו מקיימים תהליכי הערכה מעצבת אשר מתייחסים כל אחד לתפקודיו בכיתה- הלימודיים, החברתיים והרגשיים. פעמיים בשנה נפגשים התלמיד וההורים עם החונך ומקבלים ביחד את הערכות המורים ומקיימים עליהם דיון, במטרה להמשיך ולדייק הן את המטרות האישיות והן את דרכי הלמידה.
שאלה: האם ישנו שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בבית הספר? אם כן כיצד?
בית הספר הדמוקרטי חורט על גדלו את ערכי הפלורליזם והשונות. בתור שכזה, מקיים בית הספר שילוב של בעלי צרכים מיוחדים. השילוב מתבצע בדרכים שונות ובהתאם למקרה עצמו ויכול להתבטא בחונכות מיוחדת, בניית תכניות לימוד אישיות, ליווי מקצועי וקשר עם גורמים חיצוניים. בחלק מהמקרים הצרכים המיוחדים שבלטו במסגרות חינוכיות רגילות, מתפוגגים במערכת הדמוקרטית והתלמיד משתלב אט אט בפעילות בית הספר.
באופן עקרוני, מחזיק בית הספר בגישה פתוחה ומעוניין מאוד בשילובים למיניהם.
לילדי הגן ניתנת הזכות לבחור קורסים המופיעים במערכת השעות הנבנית עבור החטיבה הצעירה. מדובר במערכת שעות אוורירית הכוללת למודי מבוא לקריאה, חשבון ולא מעט חוגי אמנותיים באופיים. מעבר לכך מיוחדת לגן הילדים מערכת שעות עם קורסים ייעודיים לגן עצמו. הגן מתנהל באופן שונה מבית הספר במובן בניית המערכת, החונכות האישית והקבוצתית ובניית סדר היום.
לאורך השנים היו מעט מאוד ילדי גן שהשתלבו בלמידה עם תלמידים משכבות בוגרות יותר.
ראשית, זהו מצב מאוד לא שכיח. מרבית הילדים באים לבית הספר עם מטרות של למידה אותן הם מגדירים לעצמם. ילדים אוהבים ללמוד ומעוניינים להיות מבוגרים בעלי ידע ומיומנות.
כאשר תלמיד אינו בוחר במאום, העניין מלווה על ידי הצוות המקצועי וההורים ואנו יודעים לומר כי מדובר בסימפטום למשהו נסתר שיש לתת עליו את הדעת. במקרה כזה נמצא צוות בית הספר עם האצבע על הדופק על מנת לאבחן ולמצוא פתרונות הולמים למצב. לצוות בית הספר יש מחויבות מקצועית למצוא ביחד עם כל תלמיד את אופני הלמידה המתאימים לו ומצב בו תלמיד אינו בוחר מאום מן ההיצע הרחב של בית הספר מעיד על קושי והימנעות. צוות בית הספר וההורים והתלמיד יטכסו עצה להתמודדות עם הימנעות.
ניסיוננו מוכיח כי מרבית התלמידים שעוברים מן הדמוקרטי לבתי ספר רגילים באזור משתלבים בלימודים ללא קושי מיוחד. כי במקצועות מסוימים יש לתלמידי הדמוקרטי יתרון בולט בהספקי החומר. ראוי לומר כי למרות התשובה הכללית התשובה האמיתית טמונה בכל תלמיד ובמה שהוא למד או לא למד במערכת, כמו גם במוטיבציות למעבר ולהשתלבות. במהלך השנים עזבו את בית הספר הדמוקרטי מאות תלמידים למערכת הרגילה ורובם ככולם מצאו ועדיין מוצאים את עצמם בה.
בתחילת שנה כל תלמיד מרכיב לעצמו מערכת שעות. תהליך זה נעשה בשיתוף מלא של צוות בית הספר ושל הורי התלמיד. לאחר תקופת הרצה וניסיון מתחייב כל תלמיד בבית הספר על מערכת השעות שלו. מרגע זה מתבצע מעקב בבית הספר אחר הנוכחות והעמידה בהתחייבות. את השיבוץ לקורסים בעלי גוון היררכי (חשבון, שפה זרה, שפה ) עושה הצוות המקצועי של בית הספר.
בית הספר הדמוקרטי מציע תהליך חינוכי המתחיל בגן חובה ומסתיים בכיתה י”ב. בבית הספר קיים תיכון המציע לצד בגרות אינטרנית מלאה מרחב פעילות דמוקרטי. במהלך יומיים בשבוע נמצאים תלמידי התיכון בבית ספר בלימודי העשרה, בפעילות בועדות, בחונכות של תלמידים צעירים, בהעברת קורסים משלהם ועוד כהנה פעילויות ויזמות.
בית הספר הדמוקרטי משקיע מאמץ רב בטשטוש היררכיות גילאיות ולכן- מסגרות הלמידה והמסגרות החברתיות יהיו בהגדרתן רב גילאיות וישאפו ליצור מצב בו אנשים נפגשים על בסיס של היכרות ורמת לימוד ולא גיל.
המסגרות החברתיות הראשוניות בבית הספר הן קבוצות בבתים. הבתים הם- גן חובה, א-ב, ג-ד, ה-ו, ז-ט, י-י”ב.
החונכות האישית הוא המוסד החינוכי המרכזי של בית הספר והציר המרכזי בעשייה החינוכית.
החונך האישי הוא הדמות המנוסה ובעלת הראייה הכללית אשר תפקידה לסייע לכל תלמיד במלאכה המורכבת של הגילוי והגשמת האני שלו. החונך מרכז את סך פעולות התלמיד ונפגש עימו אחת לשבוע על מנת ליצור קשר אישי חם.
החונכות האישית הוא המוסד החינוכי המרכזי של בית הספר והציר המרכזי בעשייה החינוכית.
החונך האישי הוא הדמות המנוסה ובעלת הראייה הכללית אשר תפקידה לסייע לכל תלמיד במלאכה המורכבת של הגילוי והגשמת האני שלו. החונך מרכז את סך פעולות התלמיד ונפגש עימו אחת לשבוע על מנת ליצור קשר אישי חם.
בבית הספר לומדים בימים א, ג-ה בין השעות 08:30-14:00. ביום ב מסיימים ב-13:15 תלמידים הלומדים לבחינות הבגרות מסיימים בשעה 15:15.
יום ו’ הוא יום בחירה ומתקיים בין השעות 08:30-12:00.
התשובה נחלקת למספר חלקים:
מעורבות במנגנונים וביום יום של בית הספר- הורי בית הספר מוזמנים להיות חלק מפעילות בית הספר בועדות, בפרלמנט, בהוראה בבית הספר ובהובלת פרויקטים, יזמויות וכו’.
מעורבות פעילה ופרואקטיבית בחיי ילדיהם בבית הספר- בית הספר הדמוקרטי מאפשר למידה מגוונת ועשירה, אך אינו לוקח אחריות על למידה של תלמיד זה או אחר. ההבדל המשמעותי ביותר בין בית הספר הדמוקרטי לבין בית ספר רגיל הוא בהצהרה כי הלמידה היא באחריות אישית של כל אחד מהתלמידים הלומדים בו. במובן הזה- על ההורים להיות מעורבים הן בבחירות הלימודיות של ילדיהם, והן במידה במחויבות. מעורבות זו היא מפתח להצלחה של הילד בין כתלי בית הספר ואינה מעורבות של פיקוח ושיטור, כי אם של נוכחות, ידיעה ומעורבות בחיים- מעורבות נכונה זו מייצרת בסופו של תהליך תלמיד אחראי ויוזם, בעל הכרות מעמיקה עם עצמו ועם יכולותיו ובעל יכולת בחירה אמיתית והולמת.
תלמידי בית הספר הדמוקרטי לב השרון מגיעים ממספר מועצות באזור השרון- לב השרון, קדימה צורן, כפר יונה, אבן יהודה. ישנם תלמידים נוספים המגיעים ממועצות שאינן באזור הרישום של בית הספר- נתניה, חוף השרון, עמק חפר, רעננה ועוד.
בית הספר ממומן על ידי ארבעה גורמים:
תקצוב ממשרד החינוך עבור תלמידי בית הספר.
שכר לימוד אותו משלמים ההורים עבור ילדיהם הלומדים במערכת.
תשואת קרן השקעות אשר בית ספר מחזיק- כתוצאה מקבלת תרומה כספית ניכרת בימי ההקמה של בית הספר.
גיוס תרומות ומשאבים שבית הספר מבצע בהווה.
מעמדו של בת הספר אל מול המדינה הוא- “מוכר שאינו רשמי”.
מעמד זה הומצא בעצם כהליך בירוקרטי בשביל החריגים, שנמצאים מחוץ לחינוך הממלכתי כמו למשל החרדים, הכנסיות הנוצריות והחינוך הערבי. במעמד זה מצאו את מקומם גם בתי ספר ייחודיים למיניהם, כמו בית הספר הריאלי, בית ספר “מיתר” בבית אורן.
בתחילה, לא הייתה המדינה מעוניינת לתמוך בהם ולכן לא זכו כמעט בתקציבים.
לאט לאט, בעיקר בזכות מאבק החינוך העצמאי השתנה המצב, וכל בית ספר מקבל תקציב ספציפי. בדרך כלל מדובר בכ- 70%-60% מן התקציב לתלמיד בבית הספר הממלכתי, המוכר והרשמי.